מתודולוגיות הערכה באמצעות הערכת שווי זכויות מותנות (Contingent Claims Valuation Methodologies) כוללות בחובן את שיטת הנכסים המותנים (מודל מרטון). במצבים הכוללים מבנה הון מסובך המורכב ממספר רב של שכבות של מניות בכורה ו/או תחזיות עסקיות בעלות שונות גבוהה – הרי שלמעשה שיטת הנכסים המותנים הינה השיטה העדיפה. השימוש המצומצם בהנחות עתידיות בעלות רמת אי וודאות גבוהה וחישוב השווי המשתמע הגלום של מכשירי ההון השונים של החברה (כפי שנגזר ומתגלה ממחיר מניות הבכורה, כפי שגויסו בפועל) הן המקור לתיעדוף שיטת הנכסים המותנים.
הגישה שלנו: המומחים של שווי פנימי מנוסים בגיבוש שווי אינדיקטיבי מקורב אך יציב גם לתקופות הביניים שבין סבב גיוס אחד למשנהו, על בסיס גזירת השווי המשתמע הגלום ובחינת הקשר הרפטטיבי המשתמע בין השווי המשתמע הגלום לבין מאפיינים תפעוליים, פיננסיים ואחרים של החברה.תוצר העבודה הסופי שלנו הינו ברור, תמציתי ומציג את מסקנות העבודה בצורה הטובה ביותר, מה שמאיץ את תהליך הביקורת וממזער את הסחת דעתה של ההנהלה.
מר רועי פולניצר, MBA ,CRM , FRM הינו הבעלים של שווי פנימי - ייעוץ והדרכהשווי פנימי, רועי פולניצר, ניהול סיכונים, הערכות שווי, Intrinsic Value, Roi Polanitzer, Risk Management, Valuation, VaR, FRM. PRM, CRM. GARP, PRMIA, IARM
פיצול רכיבי חוב והון של חברה (409A)
מודל מרטון (1974) השייך למשפחת הנכסים המותנים (Contingent Claim Approach), משמש להערכת שווי חוב בכיר, חוב מזנין, חוב נחות וסוגים שונים של הון עצמי (מניות בכורה ומניות רגילות).
על פי גישת מרטון בעלי המניות הנם בעלי אופציה להחזיר את חובות החברה כאשר שווייה ביום פקיעת החובות גבוה מערך הפדיון, או להעביר את החברה לבעלות המלווים כאשר ערך הפדיון עולה על שווי החברה. שווי האופציה של בעלי המניות הנו ערך השייר של החברה לאחר החזרת החובות. יתרון השיטה הנו בכך שלא נדרשות הנחות בדבר שיעורי ההיוון הראויים אשר עשויים להשפיע באופן משמעותי על תוצאת ההערכה. לחילופין, נעשה שימוש בפרמטרים אשר ניתנים להערכה באופן אמפירי. להלן הפרמטרים העיקריים אשר נעשה בהם שימוש: מח"מ החוב, סטיית התקן של נכס הבסיס, ריבית חסרת סיכון, שווי נכס הבסיס, ערך החוב העתידי.