לדוגמה, חברה מדווחת על פי שיטה זו, כי פיחות של 5% בשער השקל, כששאר המשתנים נשארים קבועים, יביא לירידה של 10 מיליון שקל בשווי ההוגן של יתר המכשירים הפיננסיים (המפורטים) שבידיה (תוך פירוט השפעת הפיחות על כל אחד מהמכשירים בנפרד ובסך הכול). באופן דומה תדווח השפעת תיסוף של 5% בשער השקל. בהתאם לאופי החשיפות, החברה תבחן גם רגישות לשינויים בריביות שונות, בשווי מניות, בשווי סחורות וחומרי גלם שונים ולשינויים בסטיית תקן של נכס הבסיס באופציות (אם החברה התקשרה בעסקאות נגזרים פיננסיים)
להלן מספר היבטים חשובים העולים ממודל הדיווח הכמותי של ניתוח רגישות:
מבחני הרגישות יתייחסו למכשירים פיננסיים (כולל הלוואות) ולמלאי סחורות במאזן וכן לפריטים חוץ־מאזניים, שלגביהם מתקיימת התקשרות איתנה (להלן: המכשירים הרגישים).
יש להציג את השווי ההוגן של המכשירים הרגישים.
יש לפרט את המודל על פיו נקבע השווי ההוגן, העובדות, ההנחות, ההערכות והתחזיות ששימשו בקביעת השווי ההוגן על פי המודל ובביצוע ניתוח הרגישות.
על החברה לבצע ניתוח רגישות של שינוי בגורמי השוק (הסיכון) על השווי ההוגן של המכשירים, שיקובצו בהתאם לגורם השוק שעליו מפעילים את ניתוח הרגישות. ייבחנו לפחות ארבעה תרחישים: עלייה של 5%, עלייה של 10% ירידה של 5% וירידה של 10%.
אם במהלך עשר השנים הקודמות למועד הדיווח אירע ששיעור שינוי יומי של גורם שוק עלה על 10%, יש לבצע ניתוח יש לבצע ניתוח רגישות נוסף לפי שיעור זה. הדבר משמעותי במיוחד לשינוי בשיעור ריבית כאשר מבוצע ניתוח רגישות של הלוואות ומכשירים פיננסיים נגזרים, או לשינוי בסטיית תקן של נכס הבסיס בניתוח הרגישות של אופציות.
לגבי כל גורם שוק תוצג טבלה נפרדת של מכשירים הרגישים לסיכוני שוק, לפי מאפייני החשיפה של החברה. כך למשל ייתכן, כי חברה תצטרך לדווח בטבלאות רבות על השינויים בשווי הוגן של מכשירים רגישים כתוצאה משינויים בגורמי השוק הבאים: שער החליפין של השקל ביחס לכל מטבע בנפרד (דולר, יורו ועוד), מדד המחירים לצרכן, הריבית השקלית הלא־צמודה, הריבית השקלית הצמודה, הריבית הדולרית, ריבית היורו, כל חומר גלם בו משתמשת החברה, כל סוג סחורה בו עוסקת החברה, מחיר תיק ניירות ערך, סטיית תקן של נכס הבסיס (כשהחברה משתמשת באופציות) ועוד.
ניתוח רגישות יבוצע לסוף תקופת הדיווח (למועד המאזן).
אם נתוני סוף תקופת הדיווח לא שיקפו את החשיפה במהלך התקופה, על החברה לערוך מבחני רגישות בהתייחס למספר מועדים קבועים בתקופת הדיווח. על הדירקטוריון לנמק את הבחירה בתדירות ובמועדי המדידה הנוספת. התיקון ישפיע כנראה על צורת ניהול הסיכונים ותדירות הבקרה בחברות. יש כאן רמז לביצוע תקופתי של מבחני רגישות ובדיקה שוטפת של הנתונים – שהרי כיצד יידע הדירקטוריון, אם נתוני סוף תקופה מייצגים?
אם החברה החליטה לשנות את המודל של השווי ההוגן שבו היא משתמשת, עליה לתאר את השינויים ואת הסיבות להם. כמו כן, עליה לפרט את השווי ההוגן ואת מבחני הרגישות לפי המודל החדש לגבי תאריכי ההשוואה של מועדים קודמים, או להציג את מספרי שנת הדיווח לפי המודל הקודם.
אם חל שינוי בעובדות, בהנחות או בתחזיות לעומת תקופה קודמת, יתואר השינוי ויובאו לו הסברים, רק אם יש לשינוי השפעה מהותית על נתוני השווי ההוגן ועל תוצאות מבחני הרגישות.
יש חשיבות להסבר האיכותי שילווה את הדיווח הכמותי. כך למשל, יש לצרף הסבר מילולי לפוזיציות נטו בדוח בסיסי ההצמדה ולהשפעת הנגזרים במסגרת הדוח.
יש לדווח מיידית על שינויים מהותיים בחשיפה לסיכוני שוק.
להלן דוגמא לטבלה המרכזת את השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים הרגישים לשינויים בשע"ח ₪/$
להלן דוגמא לטבלה המרכזת את הרגישות לשינויים בשער החליפין ₪/$
חשוב לציין, כי על חברות בתחום הפיננסי לתת דיווח כמותי על VaR. הערך הנתון בסיכון (VaR- Value at Risk), הינו ההפסד המקסימלי הצפוי על פוזיציה מסוימת (שערי חליפין, ריבית, אינפלציה) בהינתן אופק תכנון מסוים (בדרך כלל יום אחד) ורמת ביטחון (בדרך כלל 95%) מסוימת או לחלופין הינו ההפסד המינימלי הצפוי על פוזיציה מסוימת בהינתן אופק תכנון מסוים ורמת מובהקות (בדרך כלל 5%) מסוימת. כמו כן, ההמלצות אינן חלות על בנקים וחברות ביטוח, שהכללים לגביהם נקבעים על ידי רשויות הפיקוח באוצר ובבנק ישראל.
הגישה שלנו: למומחים של שווי פנימי ניסיון רב במיפוי של המכשירים הפיננסיים לפי גורמי הסיכון, שערוכם לפי שווי הוגן (mark to model) ועריכת מבחני הרגישות של השווי הוגן של מכשירים פיננסיים לשינויים בגורמי הסיכון לצורך הצגתם בדו"ח הדירקטוריון, בהתאם לתקנות רשות ניירות ערך (בעקבות ועדת גלאי II).
מר רועי פולניצר, MBA ,CRM , FRM הינו הבעלים של שווי פנימי - ייעוץ והדרכהשווי פנימי, רועי פולניצר, ניהול סיכונים, הערכות שווי, Intrinsic Value, Roi Polanitzer, Risk Management, Valuation, VaR, FRM. PRM, CRM. GARP, PRMIA, IARM
מבחני רגישות לדוח גלאי II



בדצמבר 2006 אישרה ועדת הכספים של הכנסת תיקון לתקנות ניירות ערך בדבר חשיפה לסיכוני שוק, ודרכי ניהולם, אשר מאמץ את המלצות ועדת גלאי השנייה. התיקון חייב חברות לעשות שימוש במודל דיווח כמותי של ניתוח רגישות לסיכוני שוק, ולכלול אותו בדוח הדירקטוריון החל מדוחות 2006. מודל הדיווח מאפשר לקורא הדוחות לקבל תמונה ברורה יותר של השפעת כל אחד מסוגי סיכוני השוק על השווי ההוגן של המכשירים הפיננסיים.
מהו דיווח על ניתוח רגישות? דיווח על רגישות השווי ההוגן של מכשירים פיננסיים שבידי החברה בנקודת זמן, לסיכוני השוק השונים (כל אחד בנפרד). סיכון שוק מוגדר כסיכון מטבע (למשל, ירידה בשווי הוגן של מכשיר פיננסי כתוצאה מפיחות שער חליפין); סיכון בגין שיעור ריבית (למשל, ירידה בשווי הוגן של מכשיר פיננסי כתוצאה מעליית ריבית), וסיכון מחיר (למשל, ירידה בשווי הוגן של מכשיר פיננסי כתוצאה משינוי מחיר ניירות ערך, חומרי גלם וסחורות).