להלן כמה טכניקת הערכה מקובלות לתמחור מכשירים פיננסיים:

􀂅 שווי פנימי- שווייה ההוגן של האופציה הינו הגבוה מבין ההפרש שבין שוויה ההוגן של המניה ותוספת המימוש לבין אפס. זהו למעשה הרווח במונחי היום ממימוש האופציה היום. 

􀂅 שווי נאיבי- שווייה ההוגן של האופציה הינו הגבוה מבין ההפרש שבין שוויה ההוגן של המניה והערך הנוכחי של תוספת המימוש, מהוון בריבית שוק חסרת סיכון לבין אפס. זהו למעשה הרווח במונחי היום ממימוש האופציה היום, בהנחה נאיבית ששווייה ההוגן של המניה במועד הפקיעה יהיה זהה לשווייה ההוגן כיום.
􀂅 שווי הוגן על בסיס מודלים סגורים- מודל בלק ושולס הינו המודל הנפוץ והמקובל ביותר לתמחור אופציות. יתרונו הגדול של המודל הינו בעובדה שהינו פשוט ונוח לשימוש. מאידך, הנוסחא קשיחה ולכן אינה מאפשרת את שינוי הפרמטרים לאורך התקופה. שווייה ההוגן של האופציה על בסיס מודל בלק ושולס הינו פונקציה של שוויה ההוגן של המניה, תוספת המימוש, משך חיי האופציה, שיעור הדיבידנד הצפוי של המניה, שיעור הריבית חסרת הסיכון והתנודתיות של תשואות מחירי המניה.

􀂅 שווי הוגן על פי מודלי רשת- מודלי רשת כגון המודל הבינומי, התרינומי, הקוואדרונומי והפנטונומי הינם גמישים יותר ביחס למודל בלק ושולס כיוון שבנויים בשיטה של "עץ החלטות" ולכן מביאים בחשבון מצבי טבע שונים ומאפשרים שינוי פרמטרים לאורך התקופה כגון: שיעור הריבית חסרת הסיכון, התנודתיות של תשואות מחירי המניה, תקופות החסימה ותקופות ההבשלה, שיעור חילוט לפני ולאחר תקופת ההבשלה, מקדם מימוש מוקדם של האופציות ועוד. מאידך, מודלי הרשת הינם מסובכים יותר וקשים יותר ליישום ומתאימים כאשר תנאי האופציה "מיוחדים".

 

אופציות לעובדים הינן אופציות אמריקאיות, כך שבמידה והאופציות אינן מותאמות לדיבידנדים ובהנחה שיחולקו דיבידנדים בעתיד הרי שמודל בלק ושולס אינו מתאים לתמחור אופציות אלו. סוגיה נוספת שיש להתייחס אליה באופציות לעובדים היא חוסר הסחירות של האופציה. מודל בלק ושולס מניח מימוש בסוף התקופה. אולם הנחה זו מבוססת על הנחת הבסיס שהאופציה הינה סחירה ותחליף ידיים עד למועד המימוש. לפיכך, כאשר האופציה אינה סחירה יש להביא אפשרות שהעובדים, מסיבות שונות, יעדיפו שלא להחזיק את האופציות עד מועד הפקיעה, ובהיעדר כל אפשרות למכור את האופציות, פשוט יבחרו לממש את האופציות. על כן כאשר בוחרים לעשות שימוש במודל בלק ושולס באופציות לעובדים - הרי  שאין לעשות שימוש באורך החיים החוזי עד למועד הפקיעה אלא באורך החיים הצפוי עד למימוש.

 

הגישה שלנו: למומחים של שווי פנימי ניסיון משמעותי בביצוע הערכות שווי של מכשירי הון שונים באמצעות מספר מודלים המקובלים בתחום. אנו בשווי פנימי משתמשים, בין היתר, במודל הל וווייט (2004) הידוע גם כמודל רשת מסוג Flexible Lattice Exercise Behavior הכולל בחובו משתני הערכה גמישים (כגון: שיעור ההיוון, וסטיית התקן) כמו גם הנחות בדבר פקטור מימוש מוקדם (Sub optimal exercise factors- SOEF) והסתברויות מימוש מוקדם (Exit rate- pre& post vesting). אנו בשווי פנימי מספקים הערכות שווי מדויקות של המכשירים ההוניים המעורבים בעסקה. תוצר העבודה הסופי שלנו הינו ברור, תמציתי ומציג את מסקנות העבודה בצורה הטובה ביותר, מה שמאיץ את תהליך הביקורת וממזער את הסחת דעתה של ההנהלה.

מר רועי פולניצר, MBA ,CRM , FRM הינו הבעלים של שווי פנימי - ייעוץ והדרכהשווי פנימי, רועי פולניצר, ניהול סיכונים, הערכות שווי, Intrinsic Value, Roi Polanitzer, Risk Management, Valuation, VaR, FRM. PRM, CRM. GARP, PRMIA, IARM