לפיכך, הלוואת נון-רקורס הינה מכשיר מורכב, בעל מאפיינים רבים המקשים על הערכת שווייה. יתרה מכך, האומדנים האמפיריים הנדרשים להערכת השווי אינם חד משמעיים (לדוגמה מרווח האשראי הנורמטיבי של הלווה).
הגישה שלנו: המומחים של שווי פנימי מעריכים את שוויין ההוגן של אופציות גלומות שונות באמצעות מספר מודלים המקובלים בתחום. אנו בשווי פנימי משתמשים, בין היתר, במודל מרגרייב (1978) להחלפת נכס סטוכסטי בנכס סטוכסטי. במטרה להפחית סיכוני מודל מסוג הנחות יסוד שגויות של המודל (כגון: קביעת תנועה סטוכסטית מוטעית, השמטת גורם סיכון חשוב, הנחה מקלה שאינה מתאימה, אי התייחסות במודל לתנאי שוק לא משוכלל וכו') ועל מנת לאפשר ניתוח השוואתי של תוצאות הערכת השווי, המומחים של שווי פנימי מבצעים שימוש במספר מודלים מימוניים, בטרם הגשת חוות דעתנו הסופית ללקוח.
מר רועי פולניצר, MBA ,CRM , FRM הינו הבעלים של שווי פנימי - ייעוץ והדרכהשווי פנימי, רועי פולניצר, ניהול סיכונים, הערכות שווי, Intrinsic Value, Roi Polanitzer, Risk Management, Valuation, VaR, FRM. PRM, CRM. GARP, PRMIA, IARM
סוגיית אופציות גלומות
על פי כללי התקינה החשבונאית הבינלאומית (IFRS), נדרש להעריך את שוויין ההוגן של האופציות הגלומות במכשירים פיננסיים.
אחת הדוגמאות לכך היא האופציה הגלומה בהלוואת נון-רקורס (Non Recourse) המובטחת במניות צד ג' מסוים. במסגרת הלוואת נון-רקורס הלווה יכול לפרוע את ההלוואה על ידי מזומן, ואזי הלווה נשאר עם מניות צד ג', או לחילופין, על ידי תשלום באמצעות מניות צד ג' שבבעלותו. במילים אחרות, ניתן לתאר הלוואת נון-רקורס כעסקת מכירת מניות צד ג' שברשות הלווה, וקבלת אופציית רכש (call) לרכוש את המניות במחיר מימוש משתנה השווה לערכה של ההלוואה. כלומר אם החברה, שמניותיה מהוות את נכס הבסיס של האופציה האמורה (קרי, צד ג'), לא מצליחה בפעילותה בעתיד, אזי הלווה משאיר את כספי ההלוואה בידיו ומוותר על המניות; אך אם החברה מאוד מצליחה, או אז הלווה יכול לשמור את מניות צד ג' שבידיו על ידי החזר ההלוואה. לפיכך, לאופציה גלומה זו יש ערך כלכלי רב.