מודל מרגרייב לתמחור אופציה להחלפת נכס בנכס, אשר פותח על ידי וויליאם מרגרייב בשנת 1978, הינו אחת ההרחבות וההכללות של המשוואה הדיפרנציאלית של בלק-שולס (1973).

 

המודל מנסה להעריך את שווייה ההוגן של אופציה המאפשרת למחזיק בה להחליף נכס אחד בנכס אחר. אופציה זו גם ידועה כאופציית מרווח (Spread Option).

 

לדוגמה, אפשרות להמיר 3.45 ש"ח ערך נקוב איגרת חוב להמרה שטרם נפרע למניה רגילה אחת בת 1 ש"ח ע.נ. של אותה חברה שהנפיקה את האג"ח להמרה, מנקודת מבטו של מחזיק האג"ח להמרה.

 

דוגמה נוספת, אפשרות לקנות דולרים (ארה"ב) עם יורו, מנקודת מבטו של משקיע ישראלי, קרי, אפשרות להחליף נכס במט"ח אחד לנכס במט"ח אחר.

 

דרך נוספת להסתכל על זה היא לוותר על נכס ששווה S1 ולקבל בתמורה נכס ששווה S2. התזרים (Payoff) הסופי למחזיק האופציה הוא (max(0 ,S2 - S1.

רועי פולניצר, בעלים של שווי פנימי - יעוץ בהערכות שווי וניהול סיכונים. Roi Polanitzer, the owner of Intrinsic Value - Valuation and Risk Management