אופציה על אופציה כשמה כן היא. ישנם ארבעה סוגים של אופציות על אופציות: אופציית רכש על אופציית רכש, אופציית רכש על אופציית מכר, אופציית מכר על אופציית מכר ואופציית מכר על אופציית רכש. 

 

לאופציות על אופציות יש שני מחירי מימוש ושני מועדי מימוש. ניקח לדוגמה אופציית רכש על אופציית רכש (Call on a Call). 

נסמן ב- T1 את הזמן שבו אנחנו יכולים, במידה ונרצה, לממש את אופציית "האם" לרכישת אופציית "הבת" במחיר מימוש של X1. 

אופציית "הבת" עשויה להיות ממומשת בזמן T2 במחיר מימוש של X2 בתמורה לנכס במחיר S. לפיכך, פונקציית התזרים הסופי הינה [max[C(S,T1) - X1 ,0

 

להלן פונקציות התזרים הסופי של ארבעת סוגי האופציה על אופציה:

􀂅 אופציית רכש על אופציית רכש (Call on a Call), התזרים הסופי הוא [max[C(S,T1) - X1,0.

􀂅 אופציית רכש על אופציית מכר (Call on a Put), התזרים הסופי הוא [max[P(S,T1) - X1,0.

􀂅 אופציית מכר על אופציית מכר (Put on a Put), התזרים הסופי הוא [max[X1- P(S,T1),0.

􀂅 אופציית מכר על אופציית רכש (Put on a Call), התזרים הסופי הוא [max[X1- C(S,T1),0.

 

המודל הראשון להערכת שווי אופציה על אופציה פורסם על ידי גסקה בשנת 1977, מחקרים אחרים פורסמו מאוחר יותר על ידי מיכאל סלבי וסטיוארט הודג'ס בשנת 1987 ועל ידי אריק רובינשטיין בשנת 1991.